הבטחה נבואית זו עוסקת בתקומתה, התחדשותה ופארה של שושלת בית דוד. המילה שָׁם מכוונת לציון, או לזמן העתידי שבו תעמוד ותתבסס המלכות [אבן עזרא, מצודת דוד, מאירי].
ההבטחה אַצְמִיחַ קֶרֶן משתמשת במילה קֶרֶן כהשאלה למלכות, חוזק, גבורה וממשלה. בדומה לבעלי חיים המשתמשים בקרניהם כדי להילחם ולהפגין כוח, כך תתחזק ותתרבה ממשלתו של דוד [מצודת ציון, מלבי"ם, רד"ק]. פעולת ההצמחה רומזת למשיח העתידי, שעתיד לצמוח ולעלות גם מתוך מצב שנראה יבש וחסר חיים [רד"ק]. באמצעות צמיחה זו, יחלוק ה' כבוד גלוי למלכות לעיני כול, ויקים ממלכה חדשה וחזקה [ביאור שטיינזלץ, מאירי].
החלק השני של הפסוק, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי, מקביל במשמעותו לחלקו הראשון [אבן עזרא]. המילה עָרַכְתִּי משמעה סידור והכנה [מצודת ציון], והמילה נֵר מסמלת הארה, זריחה וממשל רב [מצודת דוד]. המלך נמשל לנר המאיר לעמו, וה' מכין עבורו אור עולם תוך מתן כבוד למלכים שיימשחו מבית דוד [רד"ק, מאירי, ביאור שטיינזלץ].
מבחינה רעיונית, פסוק זה מהווה מענה לתפילות שהוזכרו קודם לכן במזמור: הצמחת הקרן והגבורה באה כנגד הבקשה "בעבור דוד עבדך", ועריכת הנר באה כמענה לבקשה "אל תשב פני משיחך" [מלבי"ם]. ישנה הבחנה בין התקופות השונות של המלכות: בעוד שבימי הבית הראשון התקיימה רק "עריכת הנר", שהיא בבחינת הארה חלקית בלבד, הרי שההבטחה המלאה של "הצמחת הקרן" שמורה לעתיד לבוא, אז תתגלה המלכות במלוא תפארתה וחוזקה [אלשיך].