תארו לעצמכם שאתם הולכים בביטחון בשביל שאתם מכירים היטב, ולפתע אתם מגלים שמישהו טמן לכם מלכודת מתוחכמת ממש מתחת לרגליים. כך בדיוק הרגיש דוד המלך כאשר מרגלים עקבו אחריו וחיפשו כל דרך ללכוד אותו ולהסגיר אותו. האנשים האלה נקראים גֵאִים, כלומר אנשים יהירים שחושבים רק על עצמם ואין להם שום רגישות לאחרים. הם מתנהגים ממש כמו ציידים שמנסים לתפוס חיה, ומכינים פַּח, רֶשֶׁת וגם מֹקְשִׁים, שהם סוגים שונים של מלכודות. הציידים האלה משתמשים גם בוַחֲבָלִים ארוכים שמחוברים לרשת. הם מסתירים הכל כל כך טוב, עד שהם רק מחכים שמישהו יעבור, ואז הם מושכים בחבל כדי ללכוד אותו בלי שישים לב לסכנה. את כל המלכודות האלו הם מניחים לְיַד, כלומר קרוב מאוד למקום ההליכה, ופורשים אותן סביב המַעְגָּל, שזהו השביל הרגיל והישר שבו דוד רגיל לדרוך. המילה סֶלָה בסוף מלמדת אותנו על העקשנות של אותם אויבים, שממשיכים לנסות ולארוב לדוד ללא הפסקה, גם אם הם נכשלו בפעמים הקודמות.
תהלים, פרק ק״מ, פסוק ו׳
טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.