תהלים, פרק קמ״ה, פסוק ט״ז

Psalms 145:16Sefaria

פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃

שמתם לב פעם לכך שכל חיה בטבע זקוקה למזון שונה לחלוטין מחברתה? הקיום של כל העולם שלנו תלוי לגמרי בהשגחה של ה', כי הוא זה שמחזיק את מפתח הפרנסה והחיים של כולם. כשאנחנו אומרים שה' פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, אנחנו מתכוונים שאתה, ה', פותח את היד שלך ונותן שפע לכולם. אבל ה' לא מסתפק רק בלתת אוכל כללי. הוא וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, כלומר הוא מעניק לכל יצור בדיוק את מה שמתאים לטבע שלו ומשביע אותו. הוא נותן עשב למי שניזון מעשב, ומזון אחר למי שזקוק לו, וכך ממלא את הרָצוֹן והצורך של כל אחד ואחד. ההבנה הזאת, שה' הוא זה שדואג להאכיל אותנו תמיד, היא כל כך חשובה, עד שחכמים לימדו שאמירת המילים האלו מתוך המזמור מקנה לאדם זכות עצומה לחיי העולם הבא.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.