תהלים, פרק קמ״ה, פסוק ב׳

Psalms 145:2Sefaria

בְּכׇל־י֥וֹם אֲבָרְכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

שמתם לב פעם שאין אף יום שדומה בדיוק ליום שהיה לפניו? תמיד קורים לנו דברים חדשים. כשאנחנו אומרים לה' בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, אנחנו לא סתם חוזרים על אותן מילים מתוך הרגל. ה' מחדש את העולם בכל בוקר ונותן לנו שפע של דברים טובים, ולכן בכל יום יש לנו סיבות חדשות לגמרי להודות לו על מה שקרה לנו באותו הזמן.


ההרגל הזה, להודות על הדברים של היום יום בעולם שלנו, עוזר לנו לגדול ולהתקדם. הוא מכין אותנו לשלב הבא, שבו נוכל לומר וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. המילים האלו מדברות על העולם הבא, שהוא עולם של נצח שאין לו סוף. שם אנחנו כבר לא רק מברכים, אלא מהללים ומשבחים את ה', שזו מדרגה הרבה יותר גבוהה. דוד המלך מלמד אותנו כאן דבר נוסף, הוא מבין שגם אם היינו חיים לנצח וממשיכים לשבח את ה' בלי הפסקה, עדיין היינו קטנים מאוד לעומת הגדולה האינסופית של הבורא.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.