תהלים, פרק קמ״ה, פסוק ז׳

Psalms 145:7Sefaria

זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃

קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה כל כך גדולה ומשמחת, שפשוט רציתם לרוץ ולספר עליה לכל מי שאתם מכירים? ככה בדיוק בני אדם מרגישים כשהם חושבים על כל השפע שה' נותן לנו. ממש כמו שאזרחים משבחים בקול מלך בשר ודם שהוא טוב והוגן, כך אנחנו רוצים להודיע לכל העולם על המלכות של ה'.


כשאנחנו אומרים רַב טוּבְךָ, אנחנו מתכוונים לגודל העצום של הטוב שה' מעניק. את הזיכרון של כל הטוב הזה בני האדם יַבִּיעוּ, כלומר יספרו וידברו עליו. אבל זה לא סתם דיבור רגיל. הדיבור הזה דומה למי מעיין שנובעים ופורצים החוצה. ההבנה שה' עושה הכל כדי להיטיב איתנו ממלאת אותנו כל כך, עד שהמילים פשוט פורצות מאיתנו מתוך המחשבות הכי עמוקות.


התגובה שלנו ממשיכה במילים וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. המילה וְצִדְקָתְךָ מתארת את החסד העצום שה' עושה איתנו ועם כל העולם. ה' מעניק לנו שפע מתוך אהבה נטו, גם אם לא תמיד זה מגיע לנו רק בזכות המעשים שלנו. על הצדקה הזו בני האדם יְרַנֵּנוּ, כלומר ישירו מתוך שמחה גדולה. ואת כל השירים והדיבורים האלה אנחנו לא שומרים בסתר, אלא מכריזים אותם בקול רם ובשמחה מול כל האנשים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.