היציבות הנצחית של מערכות השמים וחוקי הטבע משקפים את גדלותו של ה'. גרמי השמים והמים העליונים מקובעים במקומם ופועלים על פי סדר מופתי שאינו בר חלוף, ובכך הם משמרים את קיום הבריאה כולה.
המילים וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם מהוות כפל של מילים נרדפות שנועד להדגשה [מצודת ציון]. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהעמדה זו מבטאת קיום נצחי ובלתי משתנה. בניגוד ליצורים בעולם התחתון, שבהם רק המין שורד אך הפרטים עצמם כלים ומתים, גרמי השמים נבראו בבריאה קיימת שבה כל פרט ופרט עומד לעולם ואינו נתון להרס [רד"ק, מאירי]. סיבה לכך היא שאינם מורכבים מארבעת היסודות החומריים המוכרים לנו, ולכן אינם כפופים לשינוי וכליה [אבן עזרא]. מנקודת המבט האנושית, אלו הם עצמים קבועים וקיימים לחלוטין [ביאור שטיינזלץ]. בהתייחסות למים שמעל השמים, העמדתם הנצחית במאמר ה' מונעת מהם ליפול ולהשיב את העולם למצב של תוהו ובוהו, ובכך תלויה עצם עמידת קיום העולם [אלשיך].
הקביעה חָק נָתַן מתייחסת לגזירה ולסדרי הטבע שקבע ה' בבריאה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. חוק זה מגדיר במדויק את תפקידו וזמנו של כל נברא, כדוגמת השמש המשמשת ביום והירח בלילה [רש"י, מצודת דוד], וכן את מסלוליהם המחזוריים והקבועים של הכוכבים השונים [אבן עזרא].
ההבטחה וְלֹא יַעֲבוֹר משמעותה שסדר המציאות שנקבע בתחילת הבריאה לעולם לא ישתנה או יופר [רד"ק, מאירי]. חוקי הטבע הללו לא יפסקו לעולם, ואף אחד מגרמי השמים לא יחרוג מהתפקיד ומהחוק הייחודי שניתן לו [אבן עזרא, מצודת דוד].