השגחתו של ה' מלווה את ההולכים בדרכיו באופן תמידי, הן בראיית צרכיהם והן בהקשבה לתפילתם. מי שבוחר לאחוז בדרכי יראת ה' שהוזכרו קודם לכן הוא שנקרא צדיק [רד"ק, מאירי].
ההבטחה עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים מבטאת את ההשגחה האלוהית. ה' צופה על הצדיקים, שומר עליהם בכל דרכיהם, בוחן בעצמו מה חסר להם ואינו מניח להם להישאר מבודדים וחסרי ישע [רד"ק, מלבי"ם, מאירי, ביאור שטיינזלץ]. שימוש הכתוב בלשון רבים, "עיני", רומז לכך שהשגחה זו פועלת דרך שתי המידות האלוהיות: מידת הרחמים ומידת הדין. בניגוד לרשעים, הצדיקים זוכים להפוך את מידת הדין למידת הרחמים, כך ששתי המידות פועלות יחד לטובתם ולשמירתם [אלשיך].
החלק השני של הפסוק, וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם, משלים את תמונת ההשגחה. השילוב של עיניים ואוזניים מסמל את הידיעה המוחלטת של ה', הן של הנסתר והן של הגלוי [אבן עזרא]. אם יקרה לצדיק פגע והוא יזעק לעזרה, ה' יקשיב לתפילתו ויציל אותו מצרתו [רד"ק, מאירי, ביאור שטיינזלץ]. מעבר לכך, אף על פי שה' כבר משגיח על הצדיקים ומיטיב עמם מאליו עוד בטרם יתפללו, הוא עדיין מקשיב לשוועתם משום שהוא חפץ לשמוע את תפילתם [אלשיך]. יתרה מזו, לעיתים הצדיקים זועקים על דבר שלפי דעתם נדמה כרע, אף על פי שלאמיתו של דבר אינו כזה, ובכל זאת ה' נענה להם וממלא את בקשתם [מלבי"ם].