דוד המלך מציג את עצמו כמופת חי לאמונה ולביטחון בהשגחת ה'. הוא מעיד על עצמו כזֶה עָנִי, שכן פנה מתוך עמדה של הכנעה ושפלות רוח, וממקום זה קָרָא וביקש עזרה. בעקבות זאת וַיהֹוָה שָׁמֵעַ לתפילתו, ובכבודו ובעצמו חילץ אותו לא רק ממצוקתו הנקודתית, אלא העניק לו הצלה שלמה כשוּמִכׇּל־צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. ההצלה הישירה של אדם יחיד ועני נועדה ללמד את הסובבים קל וחומר, ולהוכיח כי ה' משגיח ושומר תמיד על כלל יראיו.
תהלים, פרק ל״ד, פסוק ז׳
זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.