השחיתות הפנימית של האדם משתלטת לחלוטין על שפתו, כך שדִּבְרֵי פִיו מלאים באָוֶן, כלומר ברשע ובשקר, ובמִרְמָה. הונאה זו מתבטאת בפער שבין הדיבור הנשמע חיובי לבין הכוונות הרעות שבלב, ומשקפת את קולו של יצר הרע המציג את החטא כדבר מועיל. בעקבות השחתת הדיבור, האדם חָדַל והפסיק באופן פעיל לְהַשְׂכִּיל, כשהוא מונע מעצמו ללמוד חכמה ולחקור אחר האמת. התמסרות זו לרע מובילה לכישלון כפול, שכן אילו היה משתמש בשכלו היה חושף את זיוף היצר, ואילו באמת רצה לְהֵיטִֽיב את מעשיו היה מבין שמצוות ה' הן ישרות וטובות.
תהלים, פרק ל״ו, פסוק ד׳
דִּבְרֵי־פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.