תהלים, פרק מ״ב, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שעמדתם מול הים ביום חורף קר, והקשבתם לרעש החזק של הגלים הגבוהים שמתנגשים זה בזה? לפעמים, גם בחיים שלנו יש רגעים שמרגישים ממש כמו סערה גדולה בלב הים. המשורר משתמש במילה תְּהוֹם, שהיא מקום עמוק מאוד שבו נאספים המון מים, כדי לתאר את התחושה הזו. כשהוא אומר תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא, הוא מתכוון למצב שבו קושי אחד מגיע, ועוד לפני שהוא עובר, הוא כאילו קורא לקושי נוסף לבוא מיד אחריו. ברגעים כאלה, נדמה שהאתגרים נופלים עלינו בכוח כמו מים שזורמים דרך צִנּוֹרֶיךָ, שהם העננים שמורידים גשם חזק ושוטף בקול רעש אדיר. התחושה היא שממש כמו מִשְׁבָּרֶיךָ, שהם גלי הים הגבוהים שעולים למעלה ואז נשברים ומתנפצים, כך גם הצרות שוטפות אותנו. אבל גם כשהכל מסביב רועש וגועש כמו אונייה שמיטלטלת בים, חשוב לזכור שהסערה הזו מגיעה מאת ה׳. התהומות שרועשים קוראים זה לזה כדי לבשר לנו שדווקא מתוך הרגעים הכי סוערים, עתיד להתגלות חסד גדול והישועה כבר ממש קרובה.