קריאה מופנית אל הרואים את ירושלים להקיף אותה ולהתבונן בתפארתה. הפרשנים נחלקו למי מופנית קריאה זו ובאיזו תקופה מדובר. יש הסבורים כי זוהי פנייה מאת ירושלים אל אומות העולם [רד"ק, אבן עזרא], אחרים רואים בכך פנייה לאורחים ולעולי הרגל המגיעים לעיר [ביאור שטיינזלץ], ויש המפרשים כי הקריאה מופנית אל בוני ירושלים [רש"י]. מבחינת זמנו של הפסוק, הדעות נעות בין ימי דוד המלך לבין ימות המשיח [אבן עזרא].
הפסוק משתמש בשני פעלים, סֹבּוּ וכן וְהַקִּיפוּהָ, כדי לתאר את ההליכה סביב העיר. ההבדל ביניהם הוא שהפועל סביבה יכול לתאר גם סיבוב חלקי, ולכן נוספה הדרישה להקיף, המציינת הקפה שלמה מכל צדדי העיר [מלבי"ם]. גישה שונה מציעה כי הכפילות נועדה להורות על שתי הקפות נפרדות, שנועדו להמחיש את הנס שאירע בימי הבית הראשון, אז הכיל שטח העיר באופן על טבעי הרבה מעבר למידותיו הפיזיות [אלשיך]. מטרת ההקפה, על פי רוב הפרשנים, היא התבוננות ביופי הבנייה של ציון וראיית תפארתה [רד"ק, מצודת דוד].
לאחר ההקפה, מגיעה ההוראה סִפְרוּ, שמשמעותה למנות (כאשר האות פ"א במילה זו נהגית כרפה) את מִגְדָּלֶיהָ של העיר [רש"י, מנחת שי]. מטרת הספירה מוסברת בכמה אופנים. יש המפרשים כי הכוונה היא פשוט להיווכח עד כמה המגדלים רבים [מצודת דוד], או כביטוי של הפלגה והגזמה לגדולת העיר [מאירי]. לפי הגישה שהפסוק פונה לבוני העיר, הספירה נועדה כדי שידעו כמה מגדלים ראוי וצריך לבנות בה [רש"י]. לעומת זאת, פירוש אחר קושר את הספירה להשגחה: לאחר סערה שהחריבה מגדלים ומבצרים בערי העמים, הספירה נועדה לוודא ולהוכיח שאף לא בניין או מגדל אחד בציון נהרס או חסר [מלבי"ם].