האויבים שהתאספו נגד העיר הגיעו אליה תחילה בביטחון וללא כל פחד, אך המראה שנגלה לעיניהם חולל בהם שבר פתאומי [אלשיך]. באשר למילים הֵמָּה רָאוּ, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי המלכים ראו את גבורתו, נפלאותיו והתערבותו של ה', אשר יצא להילחם באותם גויים ונוכח בארמונות העיר. מנגד, יש המפרשים כי הראייה מתייחסת לגודלה, תפארתה ועוצמתה של העיר עצמה [ביאור שטיינזלץ].
בעקבות מראה זה, תגובתם המיידית הייתה כֵּן תָּמָהוּ וכן נִבְהֲלוּ. המילה נֶחְפָּזוּ מתבארת כמבטאת חיפזון, בלבול ובהלה [רש"י, מצודת ציון]. מתוך תחושת איום עמוקה מעוצמת המראה, הם מיהרו לנוס ולהסתלק מן המקום [ביאור שטיינזלץ].