תהלים, פרק נ״א, פסוק כ״א

תארו לעצמכם עולם מושלם שבו כולם מתנהגים בצורה טובה, ואף אחד כבר לא חוטא או עושה מעשים רעים. בעולם כזה, כבר לא נצטרך להביא קורבנות כדי לבקש סליחה על טעויות שעשינו. במקום זאת, ה' ישמח לקבל מאיתנו זִבְחֵי צֶדֶק. אלו הם קורבנות שאנשים מביאים מתוך רצון טוב, אהבה ותודה לה' על כך שלימד אותנו את הדרך הנכונה והטובה, ולא כדי לבקש הצלחה בעניינים שונים. יחד איתם נביא גם עוֹלָה, שהיא הקורבן הקבוע שמקריבים בכל יום, וְכָלִיל, שזוהי מנחה מיוחדת של הכהן שנשרפת כולה בשלמותה על המזבח. ההבטחה שאָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים באה לחזק את הרעיון הזה. הפר מוזכר כאן כי הוא החיה הגדולה והחשובה ביותר שאפשר להביא כקורבן מן החי. המילה יַעֲלוּ רומזת לנו שבעתיד, כשבירושלים יהיו שקט וביטחון, המתנות והקורבנות שמביאים לכבוד ה' רק ילכו ויתרבו מתוך שמחה גדולה.