תהלים, פרק נ״א, פסוק ז׳

Psalms 51:7Sefaria

הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃

יצא לכם פעם לחשוב למה לפעמים כל כך קשה לעשות את הדבר הנכון, וכל כך קל לעשות טעות? כשדוד המלך מבקש סליחה מ-ה' על החטא שלו, הוא לוקח אחריות מלאה, אבל גם מסביר משהו עמוק מאוד על הטבע של בני האדם. דוד אומר שמהרגע שבו חוֹלָלְתִּי, כלומר נבראתי ונוצרתי, ומהרגע שבו יֶחֱמַתְנִי, מילה שקשורה לחום ומתארת את תחילת היצירה של האדם בגוף של אמו, הוא כבר נולד לתוך גוף חומרי.


המפרשים מסבירים שזה קצת כמו לשתול באדמה גרעין מר, שבטבע שלו יצמיח עץ עם פירות מרים. בגלל שאנחנו נוצרים בצורה גופנית, היצר שלנו והרצון לדברים חומריים נמצאים בתוכנו כבר מהרגע שנולדנו. לכן, זה לא פלא שלפעמים אנחנו נוטים לטעות ולהימשך אחרי רצונות שונים. דוד המלך מלמד אותנו שלהתגבר על הרצונות האלה זה לא דבר קל בכלל. זה דורש מאיתנו מאמץ אדיר, כי אנחנו בעצם צריכים להתאמץ ולנצח את הטבע הרגיל של הגוף שלנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.