תהלים, פרק נ״א, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שהתלכלכתם בכתם עקשן שממש קשה להוריד מהבגד? דוד המלך הרגיש שמשהו דומה קרה לנפש שלו. בעקבות טעות שעשה, הוא קיבל עונש, חלה במחלת עור קשה במשך חצי שנה, והכי כאב לו שהוא הרגיש שה' התרחק ממנו. לכן הוא פונה לה' ומבקש: תְּחַטְּאֵנִי. המילה הזו אולי נשמעת כמו חטא, אבל המשמעות שלה היא בדיוק ההפך, לנקות, לטהר ולהסיר את הלכלוך של החטא לגמרי. דוד מבקש שהניקיון הזה ייעשה בְאֵזוֹב, שהוא סוג של עשב שהיו משתמשים בו פעם כדי לטהר אנשים. למה נבחר דווקא צמח כזה? האזוב הוא צמח נמוך, והוא מזכיר לנו להיות צנועים ולא להתגאות. דוד מבין שכדי לתקן את מה שעשה, ה' צריך קודם כל לעזור לו לטעת ענווה בלבו. מתוך הצניעות הזו, דוד אומר וְאֶטְהָר, כלומר, הוא בעצמו ישלים את הפעולה ויהפוך לאדם טהור. בסוף התהליך, דוד מבקש מה': תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. הוא מבקש שה' יכבס את הנפש שלו עד שהמילה אַלְבִּין תתקיים בו, והוא יהפוך להיות לבן וצח ממש כמו שלג. זו בקשה לסליחה מוחלטת ומושלמת, כזו שמנקה את הכל ולא משאירה שום זכר לטעות.