תהלים, פרק נ״א, פסוק ו׳

ההודאה לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי מבטאת את ההכרה שעל אף הפגיעה בבני אדם, שורש החטא הוא הפרת ציוויו של ה', ורק הוא יודע את כוונת הלב הנסתרת ויכול למחול עליה. דוד מוסיף ומדגיש וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי כדי להביע קבלת אחריות מלאה על מעשיו ללא כל ניסיון הכחשה. תכלית הווידוי היא לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ, כדי שהצדק של ה' ייראה בגלוי בעולם, וכדי שיהיה תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ, כלומר בטוהר ובזכות פנימית. הודאה זו מצדיקה מראש כל עונש שייגזר על דוד או מוכיחה את אמיתות דברי ה' שצפה את כישלונו מראש, וכן מאפשרת לה' לקיים את הבטחתו לסלוח לשבים בתשובה, מה שיצדיק את משפטו העתידי נגד רשעים שיסרבו לחזור מדרכם.