דוד המלך ניצב לפני ה' מתוך שבר עמוק וללא טענת הגנה, ומבקש חָנֵּנִי כמתנת חינם וכשלב ראשון של מציאת חן כדי לרכך את כעסו של המלך. הוא תולה את בקשתו בשני יסודות משלימים: כְּחַסְדֶּךָ, כחסד הניתן לחוטא שאין לו זכויות, וכְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כרחמים המתעוררים לנוכח הכנעתו ולבו הנשבר. לאחר הריצוי הראשוני הוא מתחנן מְחֵה פְשָׁעָי, ומבקש שה' ימחק לחלוטין את שטר החוב של חטאיו המזידים שכן הוא חושש מהייסורים הנדרשים לכפרתם. הפנייה בלשון רבים מלמדת שהאירוע מורכב למעשה מכמה פשעים נפרדים, כדוגמת המעשה עם בת שבע והריגת אוריה, וכן מהווה הזדמנות לבקשת סליחה רחבה על כלל מעשיו בימי חייו.
תהלים, פרק נ״א, פסוק ג׳
חׇנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.