תהלים, פרק נ״א, פסוק ט״ז

דוד מתחנן בפני ה' שיחוס על חייו ומבקש הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, תפילה להינצל מעונש מוות על מעורבותו במות אוריה, או מחשש שמא הרג חפים מפשע במלחמותיו. הוא פונה אליו כ-אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, השופט העליון שבידו הכוח להושיע אותו ממידת הדין הקשה ולהגן עליו מפני נוקמים. דוד מבטיח כי אם יזכה למחילה, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ, כלומר הוא ישיר ויודה על החסד האלוהי שניתן לו לפנים משורת הדין וכמתנת חינם. ההדגשה על לְשׁוֹנִי מבטאת הכרה פנימית בחסד זה, מתוך תקווה שסליחה זו תהפוך לסמל של חזרה בתשובה עבור כל הדורות.