יצא לכם פעם לנסות להסביר משהו חשוב למישהו, אבל הוא פשוט אטם את האוזניים ולא הסכים להקשיב בשום אופן? דוד המלך מדמה את המצב הזה לנחש עקשן במיוחד. בימי קדם היו אנשים שנקראו מְלַחֲשִׁים, שהיו יודעים ללחוש לנחשים ולגרום להם להירגע. יש אפילו דרגה גבוהה יותר של לוחש שנקרא חוֹבֵר חֲבָרִים, שהוא אדם שמסוגל לאסוף ולקבץ נחשים רבים יחד בעזרת הקול שלו. המילה מְחֻכָּם מתארת את הלוחש הזה כמומחה וחכם מאוד במעשיו. אבל הנחש שעליו מדובר כאן הוא כל כך עקשן, שהוא אוטם את האוזניים שלו בכוונה. הוא פשוט מסרב להקשיב, אפילו ללוחש הכי מומחה ומיומן שיש.
התיאור הזה הוא בעצם משל על אנשים שמתנהגים בצורה לא טובה. הנחש החרש מסמל אנשים שמסרבים להקשיב לקול הצדק וההיגיון, לא משנה כמה מנסים לשכנע אותם. הדימוי הזה מתאים במיוחד לאנשים שמדברים לשון הרע. הם דומים לנחש שפוגע באחרים בלי להרוויח מזה שום דבר. ממש כמו האנשים שהיו סביב שאול המלך והמשיכו להגיד דברים לא נכונים על דוד, למרות שדוד הוכיח להם בצורה ברורה שהוא חף מפשע. הם פשוט בחרו, כמו אותו נחש, לאטום את האוזניים ולא להקשיב לאמת.