תהלים, פרק ע״א, פסוק כ״ב

קרה לכם פעם שהייתם כל כך שמחים ומוכרי תודה, שהרגשתם שאתם חייבים פשוט לשיר או לנגן? כך בדיוק מרגיש המשורר. הוא רואה כמה ה' עוזר לו ומרבה להיטיב איתו, והוא מחליט להחזיר תודה דרך מוזיקה עמוקה ויפה. הנגינה היא לא סתם פעולה רגילה, אלא דרך מיוחדת לעורר את הלב ואת הרוח כדי להתקרב לה'. המשורר מודה לה' על אמתך, כלומר על הנאמנות שלו. ה' תמיד מקיים את ההבטחות שלו, במיוחד את ההבטחה להושיע את עם ישראל ולהחזיר אותם מהגלות אל הארץ שלהם, כי רק כשנגאלים אפשר באמת לשמוח ולנגן מכל הלב. כדי להביע את השמחה הזו, המשורר משתמש בכלים שונים. כאשר הוא מודה לה' על כך שהציל את כל העם, הוא מנגן בנבל, שהוא כלי נגינה עם קול רם וברור. אבל כשהוא רוצה להודות לה' על ההצלחה והגדולה הפרטית שלו, הוא בוחר לנגן בכינור, שיש לו צליל עדין ושקט יותר. הוא עושה זאת כדי לא להיראות גאוותן, מתוך הבנה ברורה שה' הוא המלך האמיתי. המטרה של כל השירים והמנגינות האלה היא לקדש את שמו של ה' בעולם כולו, ולכן הוא נקרא קדוש ישראל, כי כשה' מקיים את הבטחותיו ושומר על עמו, כולם רואים את הקדושה והגדולה שלו.