עצמו רגע עיניים ונסו לדמיין את הדבר הכי ענק שאתם יכולים. אולי הר עצום או שמיים שלא רואים את הסוף שלהם? המשורר חושב על הטוב שה' עושה איתנו, ומבין שזה פשוט אינסופי. כשהוא אומר וְצִדְקָתְךָ, הוא מתכוון לחסד הטהור והאהבה שה' מעניק לנו. ה' לא נותן לנו את הטוב הזה רק כפרס על מעשים טובים שעשינו, אלא פשוט כי הוא אוהב אותנו. החסד הזה הוא כל כך עצום, שהוא מגיע עַד מָרוֹם, כלומר ממש עד השמיים. ה' ממלא את כל העולם שלנו בצדקה, כי אנחנו שחיים על הארץ תמיד זקוקים לעזרה ולאהבה שלו.
כשאנחנו חושבים על הדברים המדהימים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אנחנו נזכרים בכל המעשים האדירים והניסים שה' עושה עבורנו. אלו דברים כל כך נפלאים שקשה בכלל לתאר אותם במילים. מתוך כל הפלא הזה, מתפרצת קריאה של התפעלות: אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ. הרי לכל דבר בטבע ולכל כוח בעולם שלנו יש גבול, אבל לכוח של ה' אין שום גבול. הוא השליט הבלעדי של העולם, הכוח שלו לעולם לא נגמר, והוא יכול לעשות דברים ששום אדם ושום כוח אחר לא יכולים לעשות.