תהלים, פרק ע״א, פסוק י״ח

יצא לכם פעם לשבת עם אדם מבוגר מאוד ולשמוע ממנו סיפורים מרתקים על דברים שקרו לו מזמן? כותב המזמור מרגיש שהוא הולך ומזדקן, והוא פונה אל ה׳ בבקשה מיוחדת: וְגַם עכשיו, בדיוק כמו ששמרת עליי כשהייתי צעיר, המשך לשמור עליי. הוא מתאר את ההתבגרות שלו בשני שלבים, קודם כל זִקְנָה, ואחר כך שֵׂיבָה, שזהו גיל מבוגר עוד יותר שבו האדם כבר נהיה חלש וזקוק לעזרה. אבל למה בעצם הוא כל כך רוצה להאריך ימים? המטרה שלו היא לא סתם לחיות עוד שנים, אלא יש לו שליחות חשובה. הוא מבקש מה׳ שלא יעזוב אותו עַד שיספיק להשלים את המשימה שלו והיא לספר לכולם על הניסים שה׳ עשה לו. הוא רוצה לספר על זְרוֹעֲךָ, כלומר על הכוח והעוצמה הגדולה של ה׳. הרי אם אדם זקן וחלש מצליח לנצח את האויבים שלו, כולם מיד מבינים שזה לא בזכות הכוח של האדם עצמו, אלא רק בזכות ה׳ שעוזר לו ונותן לו כוח. את המסר החשוב הזה הוא רוצה להעביר לְדוֹר לְכָל יָבוֹא, כלומר לכל הילדים והנכדים ולכל הדורות הבאים שעתידים להיוולד, כדי שגם הם ידעו ויזכרו תמיד את הגבורה של ה׳.