קרה לכם פעם שהצלחתם במשימה ממש קשה, והרגשתם שאתם הכי חזקים ומוכשרים בעולם? דוד המלך מלמד אותנו להסתכל על ההצלחות שלנו קצת אחרת. כשהוא צריך לצאת למלחמה או להתמודד עם אתגר גדול, הוא אומר אָבוֹא, כלומר, אני צועד ומתקדם קדימה, אבל לא בזכות השרירים שלי או כלי הנשק שלי, אלא רק בזכות הכוח והגבורה שנותן לי ה'. וכשהוא מנצח ומצליח, הוא שומר על ענווה גדולה. הוא לא מתגאה בכוח שלו או במעשים הטובים שלו, אלא מכריז אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ. הוא בוחר להזכיר רק את העזרה והצדק של ה', כי הוא מבין שכל הצלחה שיש לו מגיעה אך ורק ממנו.
תהלים, פרק ע״א, פסוק ט״ז
אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.