קרה לכם פעם ששיחקתם תופסת והרגשתם שהתופס מתקרב אליכם יותר ויותר וכמעט מצליח לתפוס אתכם? דוד המלך הרגיש משהו דומה, אבל במציאות. אנשים שפעם היו קרובים אליו קמו נגדו ומרדו בו, והוא הרגיש בסכנה גדולה. לכן הוא פונה לה׳ ומבקש פַּלְּטֵנִי, כלומר חלץ והצל אותי. דוד מתפלל להינצל מכל רָשָׁע שרוצה ברעתו, ומכל אדם שהוא מְעַוֵּל, שזה אדם שעושה מעשים לא הוגנים, וְחוֹמֵץ, כלומר אדם שלוקח בכוח דברים שלא שייכים לו. המילה חומץ בעצם אומרת חומס וגוזל, כי לפעמים בתנ"ך האות צדי מתחלפת באות סמך. ממש אפשר להרגיש איך הסכנה שדוד מתאר גדלה ככל שהוא ממשיך להתפלל. בהתחלה הוא מבקש להינצל מִיַּד האויב, שזה תיאור כללי, אבל אז הוא מבקש להינצל מִכַּף האויב. הכף מתארת מצב שבו האויב כבר ממש תפס ולפת אותו חזק בתוך כף היד שלו. בגלל שהסכנה מרגישה קרובה יותר, גם התיאור של האנשים מתחזק, ועובר ממילה פשוטה כמו רשע לתיאור מפורט של אנשים שעושים מעשים חמורים של עוול וגזל.
תהלים, פרק ע״א, פסוק ד׳
אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵֽץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.