הדרישה האלוהית מהחברה משלבת בין הקפדה על דין צדק לבין התנהלות של חמלה וחסד. המילים כֹּה אָמַר ה' מכוונות לנבואות ולמסרים שהעביר ה' על ידי הנביאים הראשונים, המבהירים מהו היסוד הנדרש מן העם [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הציווי מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ (כאשר המילה שְׁפֹטוּ משמעותה פשוט שִפְטו [ביאור שטיינזלץ]) דורש שכאשר דנים בסכסוכים בין אדם לחברו, המשפט חייב להיות אמיתי וצודק לחלוטין [רד"ק]. לקיום דרישה זו ישנה גם השלכה ישירה על מצב העם, שכן עשיית משפט אמת תגרום לכך שה' יעשה משפט באויביהם [מלבי"ם].
לצד שורת הדין, מופיעה הדרישה וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, כלומר איש עם אחיו [ביאור שטיינזלץ]. חלק זה של הפסוק מדגיש כי ישנם אנשים ומצבים המצריכים יחס שהוא מעבר לשורת הדין הרגילה, ולכן יש לנהוג כלפיהם בחסד וברחמים [רד"ק]. בדומה לעיקרון של מידה כנגד מידה במשפט, גם כאן, עשיית חסד ורחמים בין אדם לחברו תגרום לכך שה' יעשה עמם חסד ורחמים בתמורה [מלבי"ם].