מַשָּׂא הוא דיבור נבואי מאת ה', שלעיתים טמונה בו תחושת כובד, המכוון אל בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ, אזור הסמוך לדמשק או כינוי למלך המשיח שיהיה חד כלפי האומות ורך לישראל. לעתיד לבוא תתרחב קדושת הארץ צפונה ושכינת ה' תשרה שם, כך שיתקיים בה וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ. התפשטות זו תתרחש כִּי לַה' עֵין אָדָם, כאשר עיני כל האנושות ייחלו לה', יעזבו את האלילים ויפנו אל עם ישראל כדי ללמוד את דרך האמת. בתוך תהליך זה שבו כלל בני האדם יפנו אל ה', יישמר מעמד קרוב, אהוב וחשוב מכולם עבור וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
זכריה, פרק ט׳, פסוק א׳
מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.