זכריה, פרק ט׳, פסוק י״ג

Zechariah 9:13Sefaria

כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר׃

בעת משבר הופך ה' את עמו לכלי נשק אלוהי, כאשר הוא משתמש ביְהוּדָ֗ה כקֶ֚שֶׁת שאותה הוא מותח ודורך בכוח, כמשמעות דָרַ֨כְתִּי, ואת אֶפְרַ֔יִם הוא ממלא בכוח רב ובאשפת חיצים, כמשמעות מִלֵּ֣אתִי. ה' מזרז ומעורר למלחמה את בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן על בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן בפעולת וְעוֹרַרְתִּ֤י, כדי וְשַׂמְתִּ֖יךְ להפוך את ציון לכְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר קטלנית המכה באויביה. לפי גישה אחת, המאבק ביוון מכוון לניצחון החשמונאים בימי הבית השני, ואזכור אפרים מתייחס למעטים מהשבט ששבו אז מגלות בבל. מנגד, יש הסבורים כי המלחמה עוסקת כולה בימות המשיח ובמלחמת גוג ומגוג, והשימוש בפעלים בלשון עבר נועד לתאר עתיד ודאי שבו יתקבצו כלל השבטים לנקום באומות. גישה שלישית מגשרת בין הדעות וקובעת כי ההתעוררות על יוון התקיימה בימי החשמונאים, בעוד שהתעצמות אפרים והפיכתם לחרב מתייחסת למלחמה העתידית.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.