זכריה, פרק ט׳, פסוק ז׳

Zechariah 9:7Sefaria

וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃

תהליך של היטהרות ושינוי עמוק צפוי לעבור על אויבי ישראל, שיהפכו מגורם עוין ואכזר לחלק בלתי נפרד ממערך הקדושה או השלטון של עם ה'.

תחילה מוסר הרוע המהותי: וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בעקירת עבודה זרה וטומאה, כאשר שִׁקֻּצָיו הם האלילים ודברי השרץ שאכלו. במקביל, מפרשים רבים רואים בכך משל להפסקת שפיכות הדמים של עם ישראל בידי הפלשתים, או סוף להתפארותם האכזרית על הרג יהודים [רש"י, מלבי"ם, רד"ק, אברבנאל, שטיינזלץ]. גישה נוספת רואה בכך ביטוי להפסקת ניבול הפה של הגויים [רד"ק בשם אביו].

לאחר ההיטהרות, וְנִשְׁאַר גַּם־הוּא לֵאלֹהֵינוּ. כאן עולה חלוקה בין המישור הטריטוריאלי לאנושי. מצד אחד, אזורי הפלשתים וערי החוף יעברו לשליטת ישראל ויוקדשו לה' [מלבי"ם, שטיינזלץ]. מצד שני, מבחינה אנושית, אלו שייוותרו מהם יעזבו את אליליהם, יקבלו את אמונת ה' בפרהסיה ויצטרפו לעם ישראל כגרים [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. ברובד אלגורי, יש הרואים בפסוק רמז לבתי הכנסת ובתי המדרש שיוקמו בגלות, ולכך שבימות המשיח יהפכו התיאטראות של הגויים, שבהם נזרק דם קורבנותיהם, למקומות שבהם ילמדו שרי יהודה תורה ברבים [רש"י].

מעמדם החדש מתואר במילים וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה. המילה כְּאַלֻּף זוכה לשלושה כיווני פרשנות מרכזיים. הכיוון הראשון גוזר את המילה מלשון לימוד, ולפיו הפלשתים ילמדו תורה ויהיו כבני יהודה העוסקים בה [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון]. הכיוון השני מפרש זאת כלשון מנהיגות ושררה, כלומר הם לא יהיו עוד עם עצמאי עם מלך, אלא ישתלבו כשרים וכמנהיגים מובחרים תחת שלטון יהודה [אבן עזרא, רד"ק, אברבנאל, שטיינזלץ]. כיוון שלישי והופכי מפרש זאת מלשון שור נושא עול, כלומר הם יהיו משועבדים ליהודה וישאו בסבל [אברבנאל].

התהליך נחתם בהבטחה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִֽי. הפרשנים מסכימים כי כִּיבוּסִֽי הוא כינוי לירושלים, על שם היבוסי שישב בה. עם זאת, מהות ההשוואה שנויה במחלוקת. יש הסבורים כי מדובר בהתעלות רוחנית, ולפיה עקרון הפלשתית תהפוך לעיר יהודית קדושה ואנשיה יהיו נקיי דעת וחסידים כאנשי ירושלים [מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל]. לעומתם, אחרים רואים בכך תיאור של שעבוד פוליטי, ולפיו תושבי עקרון יעלו מס ויעבדו את ישראל, בדיוק כפי שעשו היבוסים בירושלים בימי דוד המלך [אבן עזרא, רד"ק], או שאף יגורשו כליל מנחלתם כפי שגורש היבוסי [אברבנאל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.