זכריה, פרק ט׳, פסוק י״ג

Zechariah 9:13Sefaria

כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר׃

יצא לכם פעם לנסות למתוח קשת כדי לירות חץ, והרגשתם כמה כוח צריך בשביל זה? תארו לעצמכם שבמקום קשת אמיתית, עם שלם הופך להיות הקשת והחץ בידיים של ה'.


כאשר עם ישראל נמצא בתקופה קשה שבה מציקים לו, ה' נותן לו כוח מיוחד כדי לנצח. הנביא מתאר איך ה' עוזר לבני ציון, עם ישראל, להילחם ביוונים שהרעו להם, ממש כמו בסיפור של חנוכה. ה' אומר דָרַכְתִּי, מילה שמתארת פעולה של דריכה ברגל על הקשת כדי למתוח אותה היטב וליירות את החץ למרחוק. ה' לוקח את שבט יְהוּדָה ומשתמש בו כמו בקשת מתוחה ומוכנה. לאחר מכן ה' אומר מִלֵּאתִי, כלומר הוא מותח את הקשת בכל הכוח או ממלא את התיק בחיצים, וכך הוא ממלא את שבט אֶפְרַיִם בכוח רב.


כדי שהם יצליחו, ה' מבטיח וְעוֹרַרְתִּי, כלומר הוא מעורר ונותן אומץ לעם ישראל לקום ולנצח את היוונים. בסוף, ה' אומר וְשַׂמְתִּיךְ, שזה אומר שהוא יהפוך את עם ישראל לחרב חזקה של גיבור, כדי שיוכלו להגן על עצמם ולנצח את מי שמנסה לפגוע בהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.