ביום הישועה העתידי וְהוֹשִׁיעָם ה' במסירות של רועה המציל את עדרו מזאבים ללא צורך במלחמה, כפי שהנהיג אותם כְּצֹאן עַמּוֹ ביציאת מצרים. בהמשך מתחלף הדימוי לפאר לאומי, ומנהיגי העם או הכהנים החשמונאים נמשלים לאבנים יקרות של כתר, אַבְנֵי נֵזֶר, אשר מִתְנוֹסְסוֹת ונישאות בגאון כדגל עַל אַדְמָתוֹ. מנגד, קריאה רציפה של הפסוק מציעה שכשם שהצאן מחפש רק מרעה ולא עושר, כך הדגן והתירוש שתוציא האדמה ייחשבו בעיני העם ליקרים וחשובים ממש כמו אבני כתר.
זכריה, פרק ט׳, פסוק ט״ז
וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.