העיר צור התגאתה בעוצמתה הצבאית ובעושרה, ובטחה שאיש לא יוכל להכניעה. וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ, כלומר הקיפה את עצמה בחומה בצורה ובמבצר חזק להגנתה. בנוסף לביצוריה וַתִּצְבַּר כֶּסֶף כֶּעָפָר, וְחָרוּץ, שהוא זהב משובח, היה מצוי אצלה בשפע כה רב עד שנחשב זול ונפוץ כְּטִיט חוּצוֹת המושלך ברחובות. צור סברה שמבצריה והונה העצום יגנו עליה מכל אויב, אך הכנות אלו היו לשווא. ה' עתיד להחריב את חומותיה לעולמי עד ולהעביר את ארצה לנחלה לישראל.
זכריה, פרק ט׳, פסוק ג׳
וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבׇּר־כֶּ֙סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.