צפניה, פרק ג׳, פסוק י״ג

הנותרים בעם לאחר שאבדו החוטאים, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, יגיעו לשלמות מוסרית ורוחנית במעשה, בדיבור ובמחשבה. הם לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה במעשיהם הפיזיים, וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב בשגרת יומם, וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית, כך שיהיו נקיים לחלוטין מכוונות מרמה נסתרות ומאמונות כוזבות. מציאות זו קשורה לביטחונם המלא, הנמשל לעדר צאן הרועה ונח בשלווה, כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד. השלווה היא השכר על טוהר מעשיהם, אך גם הסיבה לו, שכן בהיעדר פחד אין להם צורך לשקר ולהערים כדי להתגונן. מתוך ביטחון זה הם יחיו בעצמאות מלאה, ללא בושה וללא תלות בהשפעות ובבריתות עם עמים זרים.