צפניה, פרק ג׳, פסוק י״ד

לעת הגאולה העתידית, עם חזרת השכינה והסרת עול האויבים, מופנית אל העם קריאה לשיר ולהשמיע תרועת שמחה. כפל הלשונות רׇנִּי, הָרִ֖יעוּ, שִׂמְחִ֤י וכן וְעׇלְזִי נועד להדגיש את עוצמת האושר, ויש המפרשים כי הוא משלב בין שמחה פנימית שבלב לבין ביטוי חיצוני ופיזי של ריקוד. הפנייה המשולשת אל בַּת־צִיּ֔וֹן, יִשְׂרָאֵ֑ל ואל בַּ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם משמשת כאמצעי פיוטי, אך גם מסמלת את איחודם העתידי של מלכות יהודה ועשרת השבטים, וכן את תיקון מוסדות המשפט והמלוכה שיוחלפו בהנהגתו הישירה של ה'. בימות המשיח יתבטל יצר הרע לחלוטין, וכך תוכל להישמע שירת הנשים יחד עם תרועת הגברים מתוך טהרה גמורה, כשכולם לוקחים יחד חלק בשמחת המצווה.