קריאת שבר מופנית כלפי ירושלים, השקועה בשפל מוסרי ורוחני חרף ההזדמנויות שניתנו לה. הנביא זועק הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה, ומתאר עיר סוררת המגואלת ומזוהמת בחטאיה, אך בה בעת מזכיר את עברה המפואר כעיר מעוררת יראה שה' גאל מיד צריה. חתימת הפסוק בכינוי הָעִיר הַיּוֹנָה מציגה עיר של עושק והונאה, בניגוד אירוני לתמימות השלווה של היונה. לצד זאת, הדימוי משקף את התנהגותה כציפור פותה וחסרת דעת, או רומז לשעבודה לאימפריות שדגלן היה יונה, במקום שתשמור על נאמנותה הייחודית לה'.
צפניה, פרק ג׳, פסוק א׳
ה֥וֹי מֹרְאָ֖ה וְנִגְאָלָ֑ה הָעִ֖יר הַיּוֹנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.