העם עבר תהליך הדרגתי של התרחקות מה', החל מכך שהאומה לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל הנביאים שהזהירו אותה או בקול ה' שקרא לה לשוב אל התורה. ההידרדרות המשיכה כשהעיר לֹא לָקְחָה מוּסָר, כלומר סירבה לקבל תוכחה ולא הפיקה לקחים מעונשים היסטוריים שבאו על חוטאים ועל עמים אחרים. הפגם התעצם באמונה, שכן בַּה' לֹא בָטָחָה, ובמקום להישען על בורא העולם היא בחרה לסמוך על כוחה העצמי ועל בריתות מדיניות עם זרים. הניתוק המוחלט בא לידי ביטוי בכך שאֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה, שכן במקום לנצל את ההשגחה הפרטית ולדבוק בה' דרך לימוד התורה, העם העדיף להתחבר לאומות אחרות.
צפניה, פרק ג׳, פסוק ב׳
לֹ֤א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהֹוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.