קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג בצורה ממש לא יפה, והמעשה שלו גרם לסכסוך גדול בין הרבה אנשים? פעם, לפני המון שנים, הייתה מלחמה גדולה שבה ישראל, יהודה ואדום יצאו יחד להילחם נגד עם מואב. במהלך המלחמה, מלך מואב תפס שבוי חשוב מאוד: הבן הבכור של מֶלֶךְ אֱדוֹם, שהיה אמור להיות המלך הבא. במקום להתנהג אליו בכבוד, מלך מואב עשה מעשה אכזרי במיוחד. הוא שרף את העצמות של בן המלך לַשִּׂיד. מה זה אומר? הוא שרף אותן לגמרי עד שהן הפכו לאפר לבן ודק, שדומה לחומר בנייה שנקרא סיד. כדי להשפיל ולבזות את אדום עוד יותר, מלך מואב לקח את האפר הזה והשתמש בו כדי למרוח ולצבוע את הקירות של הבית שלו.
אולי תשאלו את עצמכם, למה ה׳ מעניש את מואב על משהו רע שהם עשו לאדום, הרי אדום הם עם אחר? התשובה היא שהמעשה האכזרי הזה פגע בסוף בעם ישראל. כשמלך אדום ראה מה קרה לבן שלו, הוא כעס מאוד והאשים את ישראל. הוא טען שישראל גררו אותו למלחמה הזו ולא עזרו להציל את בנו מידי מואב. בגלל המקרה הזה, ברית השלום שהייתה להם הופרה, ואדום הפכו לאויבים קשים של ישראל להמון שנים. ה׳ העניש את מואב מפני שהאכזריות הגדולה שלהם הייתה נקודת ההתחלה לכל הצרות והמלחמות שבאו אחר כך על עם ישראל.