ה' חורץ את דינו של מואב על אכזריות יוצאת דופן שהופנתה כלפי אומה זרה במהלך מלחמה משותפת של ישראל, יהודה ואדום. העונש נקבע עַל־שְׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ־אֱדוֹם, כאשר מלך מואב שרף את מלך אדום המכהן או את בנו יורש העצר. העצמות נשרפו כליל עד שהפכו לאפר לבן הדומה לחומר הבנייה לַשִּׂיד, ויש המסבירים שמלך מואב השתמש באפר כדי לסייד את קירות ביתו כנקמה והשפלה, או שהקריב אותו לאליליו. פשע זה נענש הן בשל העוול המוסרי שבהתעללות במתים ממשפחת יצחק, והן בשל השלכותיו ההיסטוריות. בעקבות המעשה, מלך אדום האשים את הישראלים במות בנו, הפיר את ברית השלום עמם והפך לאויב אכזר לישראל לדורות.
עמוס, פרק ב׳, פסוק א׳
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שׇׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.