קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה מיוחדת שנועדה לשמור עליכם, אבל במקום להשתמש בה פשוט התעלמתם ממנה? ה׳ מזכיר לעם ישראל את המתנות הרוחניות וההגנות שהוא נתן להם לאורך השנים, כדי לעזור להם להיות טובים יותר ולהתרחק מחטאים. ה׳ אומר וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים, כלומר הוא נתן לעם ישראל נביאים שיכלו לדבר איתו ישירות, כדי שלא יצטרכו לחפש קוסמים או אלילים. המילה מִבְּנֵיכֶם מגלה לנו משהו מדהים, ה׳ לא בחר רק באנשים זקנים וחכמים להיות נביאים, אלא נתן את רוח הנבואה אפילו לילדים ולנערים צעירים.
בנוסף, ה׳ אומר וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים. המילה לִנְזִרִים מתארת אנשים שהחליטו להתרחק מהרגלים רעים ומכוסות יין, כדי להיות טהורים ולעסוק בתורה. ה׳ מציין שהם היו דווקא וּמִבַּחוּרֵיכֶם, כי בדרך כלל בחורים צעירים שמלאים בכוח אוהבים לחפש תענוגות והנאות, אבל ה׳ נתן להם כוח מיוחד בלב להתגבר על הרצונות האלה ולהפוך לאנשים קדושים.
בסוף, ה׳ שואל אותם שאלה כאובה, הַאַף אֵין־זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר, האם אתם יכולים להכחיש את כל הטוב שעשיתי בשבילכם? הרי כולם יודעים שזה נכון. ה׳ בעצם אומר לעם ישראל שהם לא רק חטאו, אלא שממש במו ידיהם הם הרסו את המתנות הנפלאות האלו, הנביאים והנזירים, שהיו אמורות לשמור עליהם.