קרה לכם פעם שהשקעתם במשהו יפהפה והייתם ממש גאים בו, אבל אז מישהו השתמש בו כדי להתנהג לא יפה? בטח הרגשתם אכזבה גדולה. תחושה דומה עולה מההחלטה של ה' לגבי ירושלים ועם ישראל. ה' מחליט החלטה מוחלטת שאי אפשר לשנות, והוא נשבע בְּנַפְשׁוֹ, כלומר נשבע בעצמו ומתוך כוונה מלאה.
ה' אומר שהוא מְתָאֵב, כלומר מואס ומתרחק, ממה שהיה עד עכשיו גְּאוֹן יַעֲקֹב. המילים האלו מתארות את בית המקדש, שהיה הגאווה והמקום הכי חשוב של עם ישראל. בגלל החטאים של העם, ה' כבר לא רוצה את המקום הזה. בנוסף, ה' אומר וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי. ה' שונא את הארמונות המפוארים של העיר, כי האנשים שגרים שם מתנהגים בגאווה ומשתמשים בעושר שלהם רק בשביל תענוגות ומסיבות במקום לעשות דברים טובים. בגלל כל המעשים האלו, התוצאה העצובה היא וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ, כלומר ירושלים וכל מה שיש בה יימסרו לידי האויבים.