האליטה העשירה שוקעת בחיי מותרות, תענוגות בשרים ופאר מוגזם, תוך התעלמות מוחלטת מהפורענות ההולכת וקרבה. חייהם מוקדשים לעינוג הגוף במאכל, במשתה ובשכיבה על מצעים מפוארים, ללא כל דאגה או כאב על המצב.
הם מתענגים על מִטּוֹת שֵׁן, שהן מיטות המעוטרות בשנהב פילים [מצודת ציון, שטיינזלץ]. הפסוק משתמש גם במילה עַרְשׂוֹתָם, ויש המדייקים כי בעוד ש"מיטה" משמשת למנוחה כללית ביום ובלילה, ה"ערש" מיועד במיוחד למשכב הלילה של אנשים מפונקים, חולים ונשים [מלבי"ם].
באשר למילה וּסְרֻחִים, הפרשנים מציגים שני כיווני חשיבה מרכזיים. הגישה הראשונה מפרשת זאת מלשון עודף והשתרעות. כלומר, העשירים משתטחים בבטלה על המיטות ואינם עושים דבר [רש"י, אבן עזרא, שטיינזלץ], או שפורסים על מיטותיהם סדינים ארוכים ורחבים במיוחד, שעודפים ומשתפלים מעבר למיטה לשם כבוד ותפארת [מצודת דוד, רד"ק]. הגישה השנייה דורשת את המילה מלשון סירחון וריקבון מוסרי. לפי פירוש זה, מדובר בהפקרות מינית חמורה שבה היו מחליפים את נשותיהם זה עם זה, ומסריחים את מיטותיהם בזרע זר, תוך כדי זלילה וסביאה [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
המשך הפסוק מתאר את שחיתותם הקולינרית. הם מקפידים לברור לאכילתם כָּרִים מִצֹּאן, שהם הכבשים הגדולים והשמנים ביותר בעדר, אף על פי שתואר השומן אינו מופיע במפורש בפסוק אלא מובן מהקשרו [רד"ק, מצודת דוד, שטיינזלץ]. בנוסף, הם אוכלים עֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, כאשר המַרְבֵּק הוא דיר או מקום כינוס סגור שבו מפטמים את העגלים במיוחד כדי שישמינו וייראו כבקר בוגר [רש"י, מצודות, רד"ק, מלבי"ם].