אדם שהשקיע את כוחותיו בהקמת כֶּרֶם של עצי מאכל השייך לו בלבד, אֲשֶׁר נָטַע בעצמו או לחלופין רכש וירש כדין, קשור בכל מאודו לעמלו. התורה מתחשבת בטבע האנושי וקובעת כי חייל שמוחו טרוד בהחמצת פרי השקעתו עלול שלא להילחם כראוי, ולכן הוא יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. פטור זה ניתן לאדם שוְלֹא חִלְּלוֹ, כלומר טרם פדה את פירות השנה הרביעית כדי להפכם לחולין המותרים בשימוש, טרם חגג את תנובתם הראשונה בהודיה לה', או פשוט טרם החל לבצור אותם. האזהרה פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה מבטאת את הטרגדיה שבה החייל ייפול בקרב ואִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ ויזכה בפרי עמלו, ואף מזהירה כי עצם הסירוב להוראה לשוב הביתה הוא חטא העלול לגרום למיתתו.
דברים, פרק כ׳, פסוק ו׳
פרשת שופטים
וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.