דברים, פרק כ״א, פסוק ה׳

בעת משבר של רצח לא מפוענח, וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים כדי להוביל את טקס הכפרה, להצהיר על ניקיון כפיים ולשאת תפילה שתשיב את הסדר החברתי והרוחני. התורה מציינת שהם בְּנֵי לֵוִי כדי ללמד שאף כהנים בעלי מום כשרים להשתתף במעמד זה, שנועד למתק את מידת הדין המיוחסת לשבטם. כִּי בָם בָּחַר ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה', ולכן כוחם מביא כפרה לארץ, כאשר סמיכות זו אף מלמדת שברכת כהנים דורשת עמידה ופיכחון בדומה לעבודת המקדש. אחריותם המנהיגותית מקיפה את כלל החברה, וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע, החל מהכרעה בסכסוכים משפטיים ואבחון צרעת, ועד לחקירת הרצח מתוך היכרותם העמוקה עם טבע האדם. כיוון שמוטלת עליהם החובה להשכין שלום ולמנוע אסונות, הם נדרשים לטפל גם בתוצאותיה הקשות של שפיכות הדמים שניחתה על הקהילה.