דברים, פרק כ״א, פסוק כ׳

פרשת כי תצא

Deuteronomy 21:20Sefaria

וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

ההורים מביאים את בנם אל בית הדין, ובכך הופכים את מצוקתם הפרטית להליך משפטי, פומבי ומדורג. כאשר הם מצהירים וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙, נדרשת מהם שלמות גופנית המאפשרת להם לדבר, לראות ולהצביע עליו, וכן להשמיע קול אחיד לחלוטין. הם מעידים שהוא סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ, כלומר פורק עול, מואס בתוכחה ומורד בגבולות מתוך תאווה חומרית. פשעו מתבטא בכך שהוא זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא, אדם רעבתן לבשר המרבה לשתות יין לשוכרה וחי למען תענוגות בלבד. העונש החמור שנגזר עליו נועד למנוע סכנה עתידית, שכן הוא נידון על שם סופו מתוך הבנה שרדיפת התענוגות תוביל אותו לבסוף לשוד ולרצח.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.