התורה מתירה לחייל להיכנע לחולשה האנושית בלהט המלחמה כדי למנוע חטאים חמורים יותר. כאשר החייל נמצא בשדה הקרב ורואה בַּשִּׁבְיָה, ברגע הלכידה והביזה עצמו, אֵשֶׁת, ואפילו אם מדובר באשת איש, מותר לו לקחתה. היתר זה חל בין אם היא באמת יְפַת־תֹּאַר ובין אם היא כעורה, ובלבד שהוא נתקף בתשוקה עיוורת ובלתי נשלטת, ולכן נאמר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, להדגיש שההיתר מוגבל לאישה אחת בלבד. למרות הוויתור ליצר, אסור לחייל לנהוג בהפקרות זמנית אלא וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, כלומר עליו לקחת אותה רק עבור עצמו מתוך כוונה למסד את הקשר. עם זאת, היתר זה טומן בחובו אזהרה, שכן נישואין המתחילים מיצר רע סופם להסתיים בשנאה ולהוביל לטרגדיה משפחתית.
דברים, פרק כ״א, פסוק י״א
פרשת כי תצא
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.