דברים, פרק כ״א, פסוק ו׳

מציאת נרצח שזהות רוצחו אינה ידועה מטילה אחריות כבדה על הקהילה הסמוכה, ולשם ניקוי האשמה נדרשים וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל להתאסף כולם יחד, בשונה משלב המדידה שנעשה על ידי צוות דיינים מצומצם. המנהיגים יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם כאקט סמלי ומוחשי המצהיר כי כשם שידיהם נקיות כעת, כך הם נקיים מכל אשמה ישירה או עקיפה לרצח וממחדל באיתור הרוצח. פעולת הרחיצה חייבת להיעשות בתוך הנחל עצמו, ממש עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. הזקנים רוחצים את ידיהם בדיוק במקום שבו נערפה העגלה השלמה והבריאה, ואסור להזיז אותה משם שכן זהו גם מקום קבורתה.