דברים, פרק כ״ד, פסוק ח׳

מערכת דיני הצרעת נועדה לחנך את האדם על חטא לשון הרע, והאזהרה הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת אוסרת עליו לתלוש או לחתוך את סימני הטומאה מגופו בניסיון לטהר את עצמו באופן מלאכותי. המילים לִשְׁמֹר מְאֹד מדגישות את חומרת האיסור ומונעות אפילו תלישה מועטת במכוון, בעוד שהציווי וְלַעֲשׂוֹת מחייב את האדם להגיע מיוזמתו אל הכהן ולא להסתיר את הנגע. הסמכות הבלעדית לאבחן את המצורע מסורה לכהנים, ועליהם לפסוק כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם מתוך ידע תורני וללא משוא פנים, כך שהחוק יחול בשוויון מוחלט על אנשים פשוטים ומלכים כאחד. על המצורע והציבור לציית להוראות הכהנים במלואן, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, שכן הם פועלים מכוח הציווי של ה' ועל האדם לקבל את דינו באהבה וללא עוררין.