דברים, פרק כ״ד, פסוק ט״ו

חובה לשלם לפועל על זמן עבודתו מיד עם סיום המלאכה, בְּיוֹמוֹ, וכאשר מדובר בשכיר לילה יש להעביר את התשלום במהלך היום כך שוְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. זירוז זה הכרחי כִּי עָנִי הוּא, פועל העובד קשה ואין לו מקור פרנסה אחר מלבד שְׂכָרוֹ כדי להאכיל את משפחתו באותו הלילה. הפועל מייחל לכסף ואף מסכן את חייו בעבודה, ולכן וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ משמעו שעיכוב התשלום נחשב לנטילת חייו ממש. התורה מזהירה וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' מפני צערו של הפועל שעלול להתבייש לדרוש את כספו, אך בין אם זעק ובין אם שתק, הלנת השכר נחשבת לדיני נפשות ולכן וְהָיָה בְךָ חֵטְא, אלא שהזעקה מחישה את עונשו של המעסיק.