בזמן אסיף הענבים, כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, התורה מצווה להשאיר בכרם אשכולות קטנים וחסרי התפתחות שגרגריהם מפוזרים, ולכן לֹא תְעוֹלֵל ותאסוף אותם בסוף העבודה. בנוסף, אם הבוצר שכח פרי אַחֲרֶיךָ תוך כדי עבודתו, עליו להשאירו במקומו ואסור לו לשוב לאחור ולקחתו. יש הסוברים שחובה זו חלה רק כאשר הכרם מניב גם ענבים טובים, בעוד אחרים סוברים שזהו איסור מוחלט המגדיר מתי מותר לעניים להיכנס לכרם. בכל מקרה של ספק לגבי צורת האשכול ההכרעה היא לטובת השכבות החלשות, כדי שיבול זה לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
דברים, פרק כ״ד, פסוק כ״א
פרשת כי תצא
כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.