דברים, פרק כ״ד, פסוק ה׳

פרשת כי תצא

Deuteronomy 24:5Sefaria

כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכׇל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר־לָקָֽח׃

התורה מייחסת חשיבות עליונה להקמת בית חדש, ורואה בשלמות התא המשפחתי את התשתית לקיומה של החברה כולה. כדי להבטיח את יציבות הקשר בתחילת דרכו, מוענקת לחתן פריבילגיה חריגה של ניתוק מוחלט מחובות לאומיות וצבאיות לטובת בניית ביתו.

המונח אשה חדשה מתייחס לאישה שהיא חדשה עבור האיש הנושא אותה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שדין זה אינו מוגבל לבתולה בלבד, אלא כולל גם אלמנה או גרושה שנישאת לאיש זה לראשונה. החריג היחיד הוא אדם המחזיר את גרושתו, שכן היא אינה "חדשה" לו [רש"י, אבן עזרא, תורה תמימה, הירש].

הפטור הצבאי הקובע כי החתן לא יצא בצבא מתייחס אך ורק למלחמת רשות. לעומת זאת, במלחמת חובה, שבה קיומה של האומה מוטל על הכף, מוסכם כי גם חתן פטור מחויב לצאת מחדרו אל הקרב [רלב"ג, אברבנאל, ביאור יש"ר].

הקביעה ולא יעבר עליו לכל דבר מרחיבה את הפטור הרבה מעבר ללחימה עצמה. הפרשנים עומדים על ההבדל בין החתן לבין אנשים אחרים הפטורים מלחימה (כגון מי שבנה בית ולא חנכו או אירס אישה ולא נשאה). בעוד שהללו חוזרים מהחזית אך עדיין מחויבים לתרום למאמץ המלחמתי בעורף, כגון אספקת מים ומזון ותיקון דרכים, החתן שנישא פטור לחלוטין מכל סיוע לוגיסטי לצבא [רש"י, רמב"ן, מזרחי, אברבנאל]. יתרה מכך, פטור זה חל על כלל החובות האזרחיות והציבוריות, כגון מיסים, עבודות כפייה ושמירה על חומות העיר [אבן עזרא, בכור שור, הירש]. עם זאת, איסור זה מופנה כלפי המלך ושרי הצבא שלא למשוך את החתן בכוח; אם החתן מעוניין להתנדב ולצאת מעצמו, הדבר מותר [העמק דבר].

המילה נקי מתפרשת כפטור, חופשי ומשוחרר מכל עול [אבן עזרא, קונטרס חיבה יתירה]. מתוך הניסוח נקי יהיה לביתו שנה אחת, לומדים הפרשנים הלכה נוספת: המילה יהיה משמשת כריבוי, ומלמדת שפטור מוחלט זה של שנה תמימה חל לא רק על הנושא אישה, אלא גם על אדם בשנה הראשונה לחנוכת ביתו החדש או לחילול כרמו [רש"י, רא"ש, מזרחי]. קביעת פרק הזמן של שנים עשר חודשים אינה מקרית; זהו הזמן הנדרש בטבע האנושי כדי לבסס קשר רגשי עמוק, להשריש את האהבה, ולהתרגל לחיים המשותפים לפני שטרדות החיים וגידול הילדים נכנסים לתמונה [תורה תמימה, אברבנאל, הירש].

הציווי ושמח את אשתו מדויק מאוד בלשונו: החובה המוטלת על הבעל היא לשמח את אשתו באופן פעיל, ולא רק לשמוח עמה כפי שטועים לעיתים לתרגם [רש"י, נתינה לגר]. מטרת ההתמסרות הזו היא לפייס את לבה, לטעת בה אהבה וביטחון, ובכך למנוע מצב של ריחוק או גירושין בעתיד [רלב"ג, אברבנאל]. התוספת אשר לקח באה להדגיש שהפטור המוחלט חל רק לאחר הנישואין בפועל, בניגוד לשלב האירוסין שבו האדם פטור מלחמה אך לא ממטלות העורף [ביאור יש"ר].

ברובד הרוחני והרעיוני, הנישואין נתפסים כהתחלה חדשה ונקייה, עד כדי כך שהפרשנים מציינים כי לאדם הנושא אישה מוחלים על כל עוונותיו והוא נקי מחטא [קיצור בעל הטורים]. יש שראו בשנה זו השתקפות של שהות השכינה עם עם ישראל בהר סיני במשך שנה לאחר מתן תורה, כחתן עם כלתו [רבנו בחיי]. מזווית נוספת, הפסוק משמש משל לבעל תשובה: אדם הלוקח לעצמו "נשמה חדשה" ומשנה את דרכיו, צריך להקדיש תקופה של התנתקות מהסחות הדעת של החברה, להיות נקי מעיסוקי החומר, ולהתמסר בשמחה ובהתלהבות לבניין עולמו הרוחני החדש [חתם סופר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.