דברים, פרק כ״ה, פסוק ב׳

אדם שהוא בִּן הַכּוֹת, כלומר ראוי לעונש מלקות בעקבות עבירות של אלימות או עדות שקר, נענש תחת פיקוח קפדני. משמעות וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט היא שהשופט מצווה לכפות את הנידון לעמוד בתנוחה כפופה, והוא מוכה לְפָנָיו – לעיני השופט המפקח על בטיחותו, כאשר שליש מהמכות ניתנות על חזהו ושני שלישים על גבו. העונש מבוצע כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, ולכן עוצמת ההכאה מותאמת לחומרת החטא, או שמספר המכות מופחת בהתאם להערכה רפואית של כוח הסבל של הנידון. ההכאה מוגבלת למקסימום של שלושים ותשע מכות הניתנות בְּמִסְפָּר מדויק המתחלק בשלוש, תוך ספירה איטית בקול המאפשרת התאוששות ומונעת חריגה מסוכנת.